|
מודל החקר המוקיר
"פתאום קם אדם בבוקר ומגלה כי...... ביכולתו לפתוח דף חדש". הכל פתוח לאפשרויות, כאילו היקום מתרונן לקראת התנסויות בלתי ידועות.... הוא מרגיש אסיר תודה לבוראו ופותח את סדר יומו במילים: מודה אני לפנייך", כך כותב הרב ישראל לאו, ואני מתחברת לאמירה זו.
היכולת שלנו לקום בכל יום להוקיר תודה על כל מה שיש לנו ומי שיש לנו בחיים וכל מה שהם עושים ולהבין איך זה קשור אלינו- זוהי חוויה עוצמתית.
זוהי מתודולוגיה חדישה להובלת שינוי וצמיחה. המשתתפים בתהליך חוקרים את המצבים בהם היו במיטבם ומגלים את העוצמות הטמונות בהם ומגלים את גורמי המפתח להצלחתם. הרעיון הוא : להכיר את המיטב, לזהות דברים שנותנים חיים, בריאות ומצויינות – למערכות אנושיות, לפרגן, לראות חוזקים מהעבר וההווה ולהגדיל בערך.
מתוך הפסיכולוגיה החיובית, הדגש בתהליכי) Appreciative Inquiry תחקיר מוקיר) הוא על מה שעובד טוב ונכון. ההנחה היא כי הפוקוס שאנו שמים הופך למציאות שלנו. כשהמוקד הוא על החיובי, נוצר אלמנט מחזק בתהליך פתרון הבעיות, בשונה מתהליכי פתרון בעיות מסורתיים - בהם אנחנו עוסקים בזיהוי הבעיה, ניתוח הגורמים, יצירת פתרונות, פיתוח תוכניות פעולה ויישום. רגשות חיוביים מרחיבים את יכולת החשיבה וההתנהלות שלנו, אנחנו שיתופיים יותר ובעלימסוגלות, וכך נוצר גם שיפור בעשייה. פותחה על ידי David Cooperrider במנהל עסקים. הופעלה בחברות כלכליות גדולות וענקיות, בארגונים ללא מטרות רווח, בקהילות בעולם המערבי, בעולם השלישי ובמערכות חינוך.
מודל החקר המוקיר מבוסס על שמונה עקרונות:
1. בחירה חופשית: בחירה חופשית משחררת אנרגיה הדרושה לביצוע שינוי.
2. שיתופיות: שיתופיות של הידע המצוי ברמות השונו.
3. מימוש וביצוע: יש להתנהג כאילו העתיד כבר כאן, וכך לממש אותו.
4. פואטי: העולם בנוי רבדים וסיפורים שונים, וביכולתנו לבחור איזה רבדים לחקור.
5. הבניה: השפה מעצבת את המציאות.
6. סימולטניות: עצם העבודה החוקרת כבר מחוללת שינוי.
7. חיוביות: כששואלים שאלות חיוביות מזמינים שינוי חיובי.
8. ציפיה: הדמייה של העתיד מזמינה עשייה המובילה למימושו.
מודל החקר המוקיר מבוסס על ארבעה שלבים:
Discover: שלב הגילוי שבו מזהים את ההצלחות ואת הגורמים שהובילו אליהן. בשלב זה אנו מוקירים את החיובי והמוצלח, ממפים את הרכיבים הטובים ונערכים לשימוש בהם לטובת הארגון. לדוגמה: מאתרים מקרים שבהם פותחו רעיונות חדשים שנולדו בקרב העובדים ויושמו בהצלחה במסגרת הארגון.
· Dream: מדמיינים תהליכים דומים שעשויים לעבוד היטב בעתיד. הוגים את החזון האידיאלי אליו רוצים להגיע. חשוב לציין שחזון זה צריך להיות נעוץ בהצלחות העבר ולא תלוש מהמציאות הארגונית הקיימת. שפת החלום היא חיובית, מלהיבה ומרגשת – אך גם אפשרית וברת יישום.
· Design: מתכננים תהליכים שעשויים להביא להצלחה בעתיד. בשלב זה חוזרים אל שלב הגילוי ומשתמשים בתהליכים החיוביים שמופו כדי לתכנן את ההצלחה בעתיד.
· Deliver: מיישמים את התכניות לפי התכנון, מעריכים את התוצאות ומתקנים במידת הצורך.
תהליך זה הוא תהליך אימון המבוסס על הפסיכולוגיה החיובית. השמוש בכלים היצירתיים מאפשר המחשה חווייתית המסייעת למאומנים לחוש את התחושה הרצוייה, מצב זה מעורר את המוטיבציה ומקדם אותם אל עבר מטרותיהם.
ובמקום הזה, אני רוצה להודות לכם על הקריאה את מה שכתבתי, למרטין סליגמן על מיקוד הראייה בטוב דרך הפסיכולוגיה החיובית, ל CooperriderDavid על הטמעת הגישה והצלחות רבות בארגונים, למורים שלי שהביאו רצון ללמד אותי, למאות תלמידים שהאמינו בי ואפשרו לי ללמד אותם ולמשפחה היקרה שלי שמאפשרת לי כל יום מחדש לגלות את האהבה.
למי ולמה אתם מוקירים ברגע זה? ציינו את השם, ועל מה אתם מוקירים ותראו מה ישתנה בחוויה האישית כבר מרגע זה.
|
